משפט ששמעתי במהלך דיון סוער עם אחת הלקוחות שלי.
ד' היא אמא טרייה, לקראת סיום חופשת הלידה שלה (עאלק חופשה), והגיעה אלי לייעוץ קריירה אישי לגבי שינוי תחום עיסוק שהיא מעוניינת לעשות. היא כרגע עובדת כמנהלת שיווק בחברה גדולה, אבל לדבריה היא לא יכולה לראות עצמה חוזרת לאותו מקום שעבדה, ומחכה להזדמנות לעזוב.
במהלך הפגישה האחרונה שלנו היא אמרה לי את המשפט הזה.
היא מרגישה שפשוט אין לה סיכוי. היא הרימה ידיים עוד לפני שהתחילה לחפש עבודה שמתאימה למידותיה.
האם היום בישראל יש סיכוי לאמא טרייה, שמצהירה על כך בראיון, למצוא עבודה מכבדת וראויה?
התשובה הקצרה- ברור שכן.
התשובה הארוכה יותר- ברור שכן, אבל יש כמה דרכים שיכולות לעזור כדי להעביר את המסר הזה- לעצמי ולמראיינים/ות.
מוזמנות לצפות בקטע מתוך וובינר שלי לאמהות, לקראת החזרה לעבודה לאחר החל"ד.
צפייה מהנה 😊
מוזמנות לצפות בקטע מתוך וובינר שלי לאמהות, לקראת החזרה לעבודה לאחר החל"ד- אמא חוזרת לעבודה כמו מלכה:
איזה מסר להעביר בחזרה לעבודה לאחר חל"ד
